התחילו מיד: גורים לומדים מהר, ולכן חשוב להתחיל אילוף כבר בגיל צעיר, סביב 8-12 שבועות.

חיזוק חיובי: השתמשו בחיזוקים חיוביים כמו חטיפים קטנים, ליטופים, שבחים וצעצועים. זה יעודד את הגור לחזור על ההתנהגות הרצויה.

סבלנות ועקביות: היו סבלניים ועקביים. חזרו על הפקודות מספר פעמים ביום, והקפידו שכל בני המשפחה ישתמשו באותן פקודות.

סביבה רגועה: אילוף צריך להתבצע בסביבה רגועה ונטולת הסחות דעת.

שיעורים קצרים: שיעורי אילוף צריכים להיות קצרים ומהנים, כ-5-10 דקות בכל פעם.

שגרה: צרו שגרה קבועה של הוצאת הכלב לצרכים, במיוחד בבוקר, אחרי ארוחות, אחרי שינה ואחרי משחק.

אזור קבוע: בחרו אזור קבוע בחוץ שבו הכלב יעשה את צרכיו. הריח יעזור לו לזהות את המקום.

תגמול מיידי: שבחו ותגמלו את הכלב מיד כשהוא עושה את צרכיו בחוץ.

הימנעו מענישה: אל תענישו את הכלב על תאונות בבית. זה רק יבלבל אותו וייצור חרדה.

ניקיון יסודי: נקו תאונות בבית ביסודיות כדי למנוע מהכלב לחזור לאותו מקום.

הפסקת משחק: כשהגור נושך חזק, הפסיקו מיד את המשחק והתעלמו ממנו לכמה דקות.

צעצועי לעיסה: ספקו לגור צעצועי לעיסה מתאימים לגילו וגודלו.

לימוד נשיכות עדינות: למדו את הגור לנשוך בעדינות על ידי הפסקת משחק כשהוא נושך חזק וחידושו כשהוא נושך בעדינות.

סוציאליזציה: חשפו את הגור לגורים וכלבים בוגרים אחרים כדי שילמד מהם נשיכות עדינות.

התעלמות: התעלמו לחלוטין מהכלב כשהוא קופץ. אל תדברו אליו, אל תיגעו בו ואל תסתכלו עליו.

תגמול על ארבע רגליים: שבחו ותגמלו את הכלב כשהוא עומד על ארבע רגליים.

פקודת "שב": למדו את הכלב את פקודת "שב" ודרשו ממנו לשבת כשאתם או אורחים נכנסים לבית.

הפניית תשומת לב: הפנו את תשומת ליבו של הכלב באמצעות צעצוע או פקודה אחרת לפני שהוא קופץ.

רצועה קצרה: התחילו עם רצועה קצרה והחזיקו אותה בידכם.

תגמול על הליכה לצדכם: שבחו ותגמלו את הכלב כשהוא הולך לצדכם מבלי למשוך.

עצירה כשמושך: עצרו מיד כשהכלב מושך. המתינו עד שהוא יירגע ויתחיל ללכת לצדכם.

תרגול בסביבות שונות: תרגלו הליכה ברצועה בסביבות שונות כדי שהכלב יתרגל להסחות דעת.

תרגול יציאות קצרות: התחילו לתרגל יציאות קצרות מהבית, בהתחלה לכמה שניות ואז בהדרגה להגדיל את הזמן.

צעצועים מעסיקים: ספקו לכלב צעצועים מעסיקים כמו קונג או צעצועי לעיסה שיעסיקו אותו בזמן שאתם לא בבית.

סביבה בטוחה ורגועה: צרו לכלב סביבה בטוחה ורגועה עם מיטה נוחה, מים ואוכל.

שגרה קבועה: שמרו על שגרה קבועה של האכלה, טיולים וזמני משחק.

סירוק קבוע: סרקו את הכלב באופן קבוע כדי להסיר שיערות מתות.

תזונה איכותית: ספקו לכלב תזונה איכותית עם חלבונים, שומנים וויטמינים חיוניים.

טיפוח עור: השתמשו בשמפו ומרכך מתאימים לסוג הפרווה של הכלב.

בדיקה וטרינרית: במקרה של נשירה מוגברת או שינויים במרקם הפרווה, התייעצו עם וטרינר.

זיהוי הגורמים: נסו לזהות את הגורמים לנביחות כמו רעשים, אנשים או כלבים אחרים.

פקודת "שקט": למדו את הכלב את פקודת "שקט" וגמלו אותו כשהוא מפסיק לנבוח.

התעלמות מנביחות לא רצויות: התעלמו מנביחות לא רצויות ואל תתגמלו את הכלב על נביחות מיותרות.

סביבה בטוחה: צרו עבור הכלב מקום בטוח ורגוע בבית, כמו פינה שקטה או ארגז, שבו הוא יוכל להסתתר בזמן רעשים חזקים.

מוזיקה מרגיעה: השמיעו לכלב מוזיקה מרגיעה או רעשים לבנים כדי להסוות רעשים חיצוניים.

תרגול: למדו את הכלב פקודות כמו "שב" או "ארצה" והשתמשו בהן בזמן רעשים חזקים כדי להסיח את דעתו.

התייעצות עם וטרינר במידת הצורך.

פקודת "עזוב": למדו את הכלב את פקודת "עזוב" וגמלו אותו כשהוא משחרר חפץ שביקשתם.

השגחה: השגיחו על הכלב במקומות ציבוריים ונקו אחריו כדי שלא יאכל שאריות מזון.

אילוף: למדו את הכלב לא להתקרב לאוכל שנופל על הרצפה.

התייעצו עם וטרינר: אם הכלב אוכל חפצים לא אכילים באופן קבוע, התייעצו עם וטרינר כדי לבדוק אם יש בעיה רפואית.

תכשירים מונעים: השתמשו בתכשירים מונעים כמו תרסיסים, טיפות או קולרים בהתאם להמלצת הווטרינר.

בדיקה קבועה: בדקו את הכלב באופן קבוע לפרעושים וקרציות, במיוחד לאחר טיולים באזורים עם צמחייה.

ניקיון הסביבה: נקו את סביבת הכלב, כולל המיטה והבית, כדי למנוע התרבות של פרעושים וקרציות.

התייעצות עם וטרינר: התייעצו עם וטרינר כדי לקבל המלצות על תכשירים מונעים המתאימים לכלבכם.

סוציאליזציה מוקדמת: חשפו את הכלב לגורים וכלבים בוגרים אחרים בגיל צעיר כדי שילמד אינטראקציה חברתית.

מפגשים מבוקרים: ארגנו מפגשים מבוקרים עם כלבים אחרים באזור מגודר, תחת השגחה.

שפת גוף: למדו לזהות את שפת הגוף של הכלב ושל כלבים אחרים כדי למנוע עימותים.

חיזוק חיובי: גמלו את הכלב על התנהגות חברתית חיובית עם כלבים אחרים.

תזונה איכותית: ספקו לכלב תזונה איכותית עם מרכיבים קלים לעיכול.

ארוחות קטנות: תנו לכלב ארוחות קטנות בתדירות גבוהה יותר במקום ארוחה גדולה אחת.

מים טריים: ודאו שלכלב יש תמיד גישה למים טריים.

התייעצות עם וטרינר: אם הכלב סובל מבעיות עיכול כרוניות, התייעצו עם וטרינר כדי לבדוק אם יש בעיה רפואית.

מקום חפירה ייעודי: ספקו לכלב מקום חפירה ייעודי בחלק מסוים בגינה.

פקודת "די": למדו את הכלב את פקודת "די" וגמלו אותו כשהוא מפסיק לחפור.

העשרה סביבתית: ספקו לכלב העשרה סביבתית כמו צעצועים, טיולים וזמני משחק כדי להפחית את הצורך שלו לחפור.

גידור: גדרו אזורים בגינה שבהם אינכם רוצים שהכלב יחפור.

התייעצות עם וטרינר: התייעצו עם וטרינר כדי לאבחן את הגורם לבעיית העור ולקבל טיפול מתאים.

תזונה איכותית: ספקו לכלב תזונה איכותית עם מרכיבים חיוניים לבריאות העור והפרווה.

שמפו מיוחד: השתמשו בשמפו מיוחד לכלבים עם בעיות עור, בהתאם להמלצת הווטרינר.

היגיינה: שמרו על היגיינה טובה של הכלב, כולל סירוק קבוע וניקיון המיטה.

שימוש חיובי: השתמשו בשם הכלב רק בטון חיובי ונעים.

תגמול מיידי: גמלו את הכלב מיד כשהוא מגיב לקריאה בשמו.

תרגול בסביבות שונות: תרגלו את הקריאה בשם בסביבות שונות כדי שהכלב יגיב גם בהסחות דעת.

משחקים: שלבו את קריאת השם במשחקים כדי ליצור אסוציאציה חיובית.

צעצועי לעיסה: ספקו לכלב צעצועי לעיסה מתאימים לגילו וגודלו.

הרחקת חפצים: הרחיקו חפצים מסוכנים או יקרי ערך מהישג ידו של הכלב.

פקודת "עזוב": למדו את הכלב את פקודת "עזוב" וגמלו אותו כשהוא משחרר חפץ שביקשתם.

העשרה מנטלית: ספקו לכלב פעילויות העשרה מנטלית כמו צעצועי חשיבה ומשחקי חיפוש.

השגחה: השגיחו על הכלב, במיוחד בגיל צעיר, כדי למנוע לעיסה של חפצים לא רצויים.

צחצוח שיניים: צחצחו את שיני הכלב באופן קבוע באמצעות מברשת שיניים ומשחת שיניים המיועדות לכלבים.

צעצועי לעיסה דנטליים: ספקו לכלב צעצועי לעיסה דנטליים המסייעים בניקוי שיניים ועיסוי חניכיים.

תזונה דנטלית: ספקו לכלב תזונה דנטלית מיוחדת המסייעת בהפחתת הצטברות אבנית.

בדיקות שיניים: קחו את הכלב לבדיקות שיניים תקופתיות אצל וטרינר.

טיפול מקצועי: במידת הצורך בצעו טיפול שיניים מקצועי אצל וטרינר.

היכרות עם הרכב: אפשרו לכלב להכיר את הרכב בסביבה בטוחה, כשהרכב כבוי.

נסיעות קצרות: התחילו בנסיעות קצרות ונעימות, וגמלו את הכלב על התנהגות רגועה.

ארגז או רתמה: השתמשו בארגז נשיאה או רתמה ייעודית כדי להבטיח את בטיחות הכלב בזמן נסיעה.

סביבה רגועה: צרו סביבה רגועה ברכב, עם מוזיקה מרגיעה וטמפרטורה נעימה.

הפסקות: בנסיעות ארוכות בצעו הפסקות תכופות כדי לאפשר לכלב להתמתח ולעשות צרכים.